אורות מתחלפים

אורות מתחלפים הוא ספר שירים ראשון ללאה צֹרי, ילידת תל אביב,1934. בקובץ מבחר שירים ליריים, אישיים, של משוררת רגישה ונחבאת אל הכלים, שמנסה, תוך היסוס אמיתי, לשמור על זהותה ועל טוהַר רגשותיה בתוך שלל האורות המתחלפים, המתעתעים בין תקופות חייה.

צרי, מוסמכת מאוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה של עם ישראל ובתלמוד, שימשה בהוראה בבתי ספר יסודיים במעברות וביישובי עולים ולאחר מכן בבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ עד צאתה לגמלאות.

שירי הקובץ נבחרו מתוך רבים נוספים שכתבה צֹרי במהלך חמש עשרה השנים האחרונות.

מתוך הספר

אישה

שֶׁאֵינִי פְּסוּלָה לְעֵדוּת,שֶׁאֵינִי פְּסוּלָה כְּלָל.

שֶׁאֲנִי כְּכָל הָאָדָם.

וּמִיָּמַי לֹא הִפְרַחְתִּי יוֹנִים.

וְלֹא שִׂחַקְתִּי בְּקֻבְיָא,

לֹא הִלְוֵיתִי בְּרִבִּית מֵעוֹדִי

(שֶׁמִּן הַגַּזְלָנִין כֻּלָּן).

וַאֲנִי עוֹסֶקֶת בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם

וְאוֹפָה וּמְכַבֶּסֶת וּמְבַשֶּׁלֶת

וְעוֹד שְׁאַר מְלָאכוֹת עוֹשָׂה,

כְּמוֹ כֻּלָּם.

וְאַף כִּי אִשָּׁה,

אֵין רָשׁוּת אֲחֵרִים עָלַי

וְאֵין מוֹרָא אֲחֵרִים עָלַי

כְּעַל עֶבֶד, חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה וְקָטָן.

שֶׁאֲנִי כְּכָל הָאָדָם.

באותן העינים

רַק אַל תִּסְתַּכְּלִי בָּרְאִי

וְאַתְּ עֲדַיִן אִשָּׁה צְעִירָה, תָּמִיד יָדַעְתְּ,

נָאָה, כְּמוֹ שֶׁהָיִית עוֹד אָז,

צוֹפָה בִּדְמוּתֵךְ בְּעֵינַיִךְ הוֹזוֹת

פְּנִימָה, כְּמוֹ דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה.

כִּי הַפְּרָחִים בַּשָּׂדֶה מְחַדְּשִׁים פְּרִיחָתָם מִדֵּי שָׁנָה,

וְגִזְעֵי הָעֵצִים בְּגַאֲוָה מַרְאִים חָסְנָם,

וְהַשָּׁמַיִם עוֹדָם תְּכֻלִּים;

וַאֲפִלּוּ הַגֶּשֶׁם הַטּוֹרֵד כְּדַרְכּוֹ,

לֹא שִׁנָּה מִנְהָגוֹ עֵת הַשָּׁמַיִם קוֹדְרִים,

מַבִּיעִים זַעֲמָם.

וְתֵבֵל לֹא תִּמּוֹט.

וְאַתְּ כָּאן חוֹלֶמֶת חֲלוֹמוֹת

לֹא חָדְלוּ, מִשְׁתַּעִים עִמָּךְ;

וְגַם אִם הָרְאִי לֹא כָּךְ מְסַפֵּר,

מַה לּוֹ וְלָךְ.